״תקווה בין הכתלים, בין הזמנים״

פרק א׳

״תקווה בין הכתלים, בין הזמנים״, הוא פרויקט (תערוכה) בנושא עכשווי, המציג הבטים על כתלים פרטיים בלתי נראים בחיינו היומיומיים, ועל ה״כותל המערבי״ – הסמל העצמתי, שחשיבותו ציבורית ופרטית כאחד.

המונולוג בין דימויי הכתלים הבלתי נראים בחיי היומיום ובין הכותל המערבי בהווה ובעבר, סוער בהיותו נוגע בקצוות. 

בין הסמלים האיקוניים המייצגים את ׳תמצית׳ חיינו ובין הסמל ההיסטורי של הכותל, חבויי המאבק לזכויות ולשוויון.

״הכותל״ הוא ציבורי – בהיותו מקום תפילה במשך מאות בשנים ומיוחסת לו קדושה כאחד מקירות התמך בבית המקדש. בגניזה הקהירית מתועדות תפילות יהודים בכותל מהמאה ה-9. מהיותו גלוי ופתוח לשמים, באים אליו אנשים מכל הדתות והעמים.

עם זאת, מאז ומתמיד משמש ככותל פרטי וכל אדם יכול להגיע אליו ולמצוא לידו ולמרגלותיו נחמה ואינטימיות. זה מאפשר התבטאות אישית של היחיד – בעת שמחה, תפילה וחסד. וכך היחיד מביא את חוויותיו מ״הכותל הפרטי״ ל״כותל״. 

הכותל מתועד בציורים, רישומים, תחריטים וצילומים. המוקדמים מ-1839 ועד היום.

סגירות, מחיצות ו״הֶתֵּרִים״, נועלים את מהות ״הכותל״, שבמהותו נועד להיות – פתוח לכול. 

החלק הראשון – הכתלים הבלתי נראים: תמונות מצוירות שהן ׳תמצית׳ מחיי היומיום שעוטפים אותנו, במרחבים הפרטיים והסביבתי. זהו מצב עכשווי – בו נראים תחנות וזרקור על ״חיינו הרגילים״, בהגבלה של הכתלים הבלתי נראים בחיינו.  (״אם ובנה״, ״גלידה״, ״חצות״, ״בשכונה – ילדה על תלת אופן״, ״המילואמניק״, ועוד)

החלק השני – הכותל הנראה והידוע לכול – הכותל המערבי – בו אציג תחנות וזרקורים על ״הכותל המערבי״, שמלווה את חיינו הרוחניים והפיזיים מאז ומתמיד. נדפדף, כמו נחלוף בתקופות שונות – למראה ציורים, תחריטים וצילומים של הכותל שיודפסו על בדי משי. כמו בחזרה בזמן, יעבור הצופה ״בין הזמנים״, ברפרוף בין השנים, מ-1839 ועד היום.

מטרת הפרויקט וחשיבות הצגת הנושא והיצירות

פרויקט ״בין הכתלים, בין הזמנים״, מובא במבט וראייה מקומית ואוניברסלית. 

ברצוני להביא לתחום התרבות העכשווית הרהורים על הכתלים האישיים שסובבים אותנו, ובפרספקטיבה – את הכותל המערבי שעומד כמו נצח מימים ימימה, והוא ״הכותל״ האולטימטיבי – המביע כסמל – את הרוחני, את גורל עמנו ואת הגורל האישי של המבקרים והמהרהרים אודותיו. 

במהלך מאות בשנים הכותל המערבי תועד בציור, בתחריט ובצילום, כאשר נשים וגברים נמצאים ליד הכותל זה לצד זה, פעם קרוב יותר ופעם פחות, אך ללא מחיצה.

מעצם היות הכותל במקום גבוה רוחנית והיסטורית, הכותל מסמל מהות עקרונית בשוויון בין נשים וגברים.

המונולוג בין דימויי ״הכתלים ביומיום״ ובין ״הכותל המערבי״ בהווה ובעבר – כמו אינם שייכים זה לזה, אך בדימויים הפרטיים והציבוריים מוצגים סמלים איקוניים מחיינו – המהווים את מהות ׳החיים הרגילים׳ בד בבד עם ׳הרוחניים׳ והם נושקים האחד בשני, ונושאים את העקרונות והזכויות מהפרט לכלל ולהיפך.

״הכותל המערבי״ בהיותו סמל אוניברסלי, מקרין על חיינו ״הרגילים והיומיומיים״.

מנוב׳ 1967 מופעלים סגירות, מחיצות ו״הֶתֵּרִים״ ברחבת הכותל. נשים וגברים אינם רשאים להתכנס זה בצד זה. 

בעבודתי זו אני מביאה באופן ישיר ועקיף – הרהורים על המהות העקרונית הפרטית והציבורית, של שוויון בין נשים וגברים, בכל תחומי החיים.

המשך יבוא – בפרק ב׳

תודה רבה