הרהורים על החשש מאיבוד האינדיבידואליות, האנונימיות והדמוקרטיה, אילולא ההפגנות בכיכרות
חתימת אצבע ; חתימת יד; בשנים האחרונות חתימת טביעת האצבע הפכה להיות יותר ויותר שכיחה ודומיננטית עם הפעלת הדרכון הביומטרי בארץ ובעולם.
נושא טביעות האצבע עלה בתודעתי ביתר שאת, כש-שלושה מחברי נעצרו באחת ההפגנות בקיץ 2018, ונלקחו מהם טביעות אצבע כמו היו קרימינלים או רוצחים. למרות שכל פועלם היה הבעת דעה בעצם נוכחותם בהפגנה, כמחווה דמוקרטי בכיכר העיר.
גם תמונות ממצבם העגום של מליוני המהגרים עלו וצפו, כאשר לאורך השנים 2015 – 2019 מעל ארבע וחצי מליון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, זרמו גלים גלים והתדפקו על שערי תורכיה ומדינות אירופה והיו למחזות קורעי לב יומיומיים; תנועת המהגרים הגדולה במאה ה-20.
ההפגנות בארץ תפסו תאוצה ב-2019 עם מאות ולעיתים אלפים שהגיעו לכיכר הבימה בתל אביב, לכיכר גורן בפתח תקווה ולערים אחרות, בדרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בעקבות כתבי אישום וחשדות לשוחד. שוב אזרחים נעצרו על כי הביעו את דעתם – ״די לשחיתות!״
ב-ספט׳ 2019 הטבעתי חמש טביעות כפות ידיים, כולל שלי, וכן הטבעה של פני, וכך יצקתי בסיס לתחושת המצוקה של הפליטים ושל המפגינים.
הציור בא להביע את חוסנם ודרכם של החטיארים מההפגנות, אשר לא מקבלים את המהלכים הלא חוקיים במרץ 2020 של השלטון, שעושים שימוש בימים הקריטיים של התפשטות הקורונה בישראל, לעוור את האזרחים, וכשיש חשש כבד לאיבוד הדמוקרטיה. עולים לירושלים ויוצאים נגד ״הקורונה השלטונית״ עם הצעירים המתעוררים.