מוזר ומפתיע אותי כל פעם מחדש שלצייר, ליצור – הינו חיפוש אל תוך האמת הפנימית.
ויחד עם החיפוש, בצמידות אליו, קיים יצר ההרפתקנות!
חיפוש והרפתקנות, הם חלק אינטגראלי ביצירה, כי הרי אנחנו יודעים היכן ״הדרך״ מתחילה אך לא יודעים היכן ואיך הדרך מסתיימת.
וכך, בשלהי 2014, נתתי לעצמי דרור – ללא פחד וללא תוכנית מראש, ללא גבולות, ללא מגבלת זמן, ללא מגבלות צבע, לא היו לי החלטות לגבי הצבעים הדומינטיים, העניין העיקרי היה – ״להתפרק״ על הנושא שנקרא – בראשית. לשפוך את התחושה הראשונית שלי של האירוע השמיימי. של ה-בהתחלה… של בראשית.
זוכרת דבר אחד מהאירוע הזה – סחרחורת! הייתי להוטה להביע, לוהטת מהרצון להביא את התחושה הראשונית שדמתה להקרבה, הייתי שקועה ביצירה וחשתי סחרחורת. 😮 יצרתי כמו שאומרים, מהבטן.
ברגע שנתתי דרור לעצמי, נכנסתי למעין אקסטזה והצבעים עצמם הובילו. ציור עליון – בראשית, היבקעות האור, והשני – בריאה, הולדת העולמות.
מבחינתי, תמצית החיים מתבטאת באמנות ואי אפשר לנתקם האחד מהשני.
משחר האנושות התחושות האנושיות הראשונות התבטאו כציורים על הקירות במערות.
