הגעתי לבית חב"ד בבנקוק. אין ספק שעד שלא רואים את הפעולה המבורכת הזו, והרעיון הנפלא שהגה הרבי מלובביץ', לא כל כך מבינים מה זה אומר. מבחינתי, אין לי מקום אחר לאכול בבנקוק, חוץ מאשר אולי במלון הילטון או שרתון, אבל לשם לא הגעתי. זה לאו דווקא מבחינת הכשרות בדיוק, זו התפיסה של ההגיינה הבסיסית ואיך מזון מתקבל על פי התפיסה שלנו. אני רואה כאן ברחובות בשר טרי יושב שעות ארוכות בדוכנים, חלקן שעות חמות מאד, ללא קירור וללא כיסוי ומגן הולם לפחות. בנוסף, אני לא יכולה לשכוח את התמונה של 2 כלבים רדומים, בכלוב קטן באחת הסימטאות. לא יודעת למה הם היו בכלוב, אבל היות וזה היה בסביבה ההומה של הקוראסן, מרכז התיירות והמזון מהיר, אחת האפשרויות שאולי זה היה יעודם… לצערי, התמונה לא יוצאת לי מהראש. בקיצור, הלכתי לרב של בית חב"ד וברכתי אותו על עבודתם הברוכה!!
בית חב"ד זה גם מקום מפגש עם אנשים, ולי זה נתן אפשרות להחליף כמה מילים עם אנשים 'משלנו'.
המפליא, שהאיש המבוגר והסימפטי, הינו איש אקדמיה, ד"ר לכימיה בארץ, פרופסור בחו"ל (לא אוסיף פרטים נוספים…), איש חכם ללא ספק, ולא רואה אלא את הסיפור האמיתי שלו. הוא רואה רק את האהבה של הצעירות אליו. הוא בטוח שזו אהבת אמת. הן פשוט מתאהבות בו!!!
כמה יפה בסך הכל, הרי כולם נהנים.
מהסיבות המובנות הוא התיישב כאן בתאילנד. לא מוכן לעזוב את מכרה הזהב של נשים צעירות 'שאוהבות' אותו.
הרגשתי לידו כאדם מבוגר ובוגר מאד.
על פי שיטת הויאגרה, כנראה שהשמים הם גבול הדמיון. למדתי לדעת שההשפעה מגיעה כל כך גבוה.
קטגוריות