תגובה לבלוג ׳משגב לעם׳ – על רשמיו ממופע הראווה ברציף חיל הים בחיפה וקבלת הפנים לאח"י תנין, מתאריך 24.09.2014.
היי אורי משגב,
שנה טובה!
אני אלמנתו של איש הצוללת אח״י דקר.
נראה לי שרק בשנים האחרונות חיל הים התאושש מהמכה והאובדן של הדקר. הרי רק לפני 14 שנה הדקר נמצאה.
גם לטקס ההוא שלא קרה, הכינו במה וראש הממשלה דאז גולדה מאיר הייתה בין המוזמנים. המשפחות התכוננו לטקס. קיבלנו הזמנות… ל-יום שני, שעה 10:00, 29 לינואר 1968.
מפקד הצוללת רס״ן יעקב רענן, בקש רשות להגיע לארץ מוקדם יותר מהתאריך שנקבע, כי הצוללת התקדמה בקצב מהיר משתוכנן, אך המפקדה/ מפקד החייל, דחו את בקשת מפקד הצוללת. התוכנית הייתה שהצוללת תצלול במהלך כל הדרך מגיברלטר ותעלה סמוך לטקס, מול הבמה.
המפגן אתמול קרה 46 שנים לאחר המפגן ההוא, שתוכנן אך לא קרה.
תארו לכם איזה הכנות היו אז… הרימו במה, הזמינו אורחים, כלי שייט אחרים התכוננו למשט; אפשר לאמר שהכינו טקס בקנה מידה דומה למפגן היום, אך הצוללת נעלמה 5 ימים לפני הטקס; הזמינו את האורחים לטקס, עשו את כל ההכנות, והצוללת לא הגיעה.
צוללות חדשות זה חשוב. אני מודה, צוללות הן חלק מההיסטוריה המשפחתית שלנו. גאוות יחידה. והרי כלי המלחמה לא ייעלמו מהארץ הזאת, אז עדיף שיהיו לנו כלים חדישים ביותר! הגרמנים משלמים ברצון. ומבחינתנו, יש לעשות הכל כדי שלא יקרו כשלים עקב בלות הכלים, כפי שקרה בעבר, וכפי שראינו במבצע צוק איתן – כשל של נגמ"ש מיושן; בצער, בבושת פנים ובכאב גדול אבדו לנו בו ממיטב בנינו.
אלפי משתתפים בטקס? מוגזם ומיותר. גם לקראת הטקס ההוא ב-1968, חשבתי שההכנות גרנדיוזיות מדי. אמנם רבים רוצים להשתתף, אך הצניעות חשובה, כדרך ארץ! ואת הטקס עצמו ניתן היה לראות בכל כלי התקשורת. חיל הים מחבק תמיד את חייליו, אורחיו והמשפחות, אך טקס בסדר גודל כזה, זו החלטה פוליטית.
ראש הממשלה ביבי נתניהו התפאר ואמר – הצוללת היא כ"מתנת חג לעם ישראל". מבחינתי המילים הללו מיותרות.
הכתבה במקומה. גם לביקורת יש מקום. אך הכותרת: תכלה שנה וצוללותיה, כואבת.
בברכה,
נורית מנור
