כתבה שהופיעה היום בעתון 'הארץ' בעקבות קריקטורה שצוירה ע"י איל אילת שהתבססה על התמונה המפורסמת של הצלם דוד רובינגר – צנחנים ליד הכותל המערבי, שצולמה ב-1967, מעוררת שוב את הדיון אודות זכויות יוצרים:
מהי השראה?
מהי השפעה אמנותית?
האם שימוש/השראה מתצלום שהפך לאייקון – האם זו גניבה?
מהי זכות/השראה לעניין זכויות יוצרים וכו'.
פסק הדין שניתן ע"י השופטת חנה ינון קבע פיצוי על הפרת זכויות יוצרים לדוד רובינגר ע"י האתר וואלה וקביעה כי איל אילת הפר זכויות יוצרים.
אותי העניין הזה מקומם כי אף אחד לא לוקח את הרגע ההסטורי של התמונה שצילם דוד רובינגר, ואת זכויות היוצרים שלו על התמונה, אבל התמונה הזו הפכה להיות אייקון של תקופה, ולכן השפיטה לגבי התמונה הזו צריכה להיות שונה. התמונה זכתה להופיע בעשרות מאגזינים ובאופן מיידי היא מיצרת תזכורת לזמן ומקום בהסטוריה הקיבוצית שלנו, אי לכך גם ההתייחסות לתמונה היא כזו.
אני מדברת מתוך ראייה של אדם אוהב אמנות, הרואה חשיבות בהתפתחות האמנות, זוהי התפתחות האנושות! התפתחות שבאה מהשראה, מסקרנות ורצון לחזור ליצירות ישנות ואהובות, ובל נשכח כי ישנה חשיבות באמנות בקשר לנקודות ציון הסטוריות.
הדיון והכתבה החזירו אותי לעבודה שכתב זוהר מנור-אבל – 'החופש ליצור ויצירת חופש' – Creating freedom & the freedom to Creat