על לחם לבן, לחם שחור, סוכר חום ומה שביניהם

לקחתי על עצמי אחריות לא קטנה ברגע שקראתי לבלוג שלי צבעים ותבלינים.

הצבעים היו צריכים להיות קשורים לאמנות, אבל אני מדברת שוב על אוכל.

האוכל הוא חומר הגלם שמניע אותנו. אי לכך כדאי מאד לבדוק שוב מה אנחנו מכניסים לפה.

לחם לבן = אולי טעים ואולי אסטטי, אבל מבחינה תזונתית משמין וחסר ערך.
אני, באופן אישי מתייחסת לרכיבים ולא למראה ולכן, לא מסוגלת להכניס לפי אפילו פרוסת לחם לבן אחת.

לחם שחור = רכיביו חיטה כהה, כלומר קמח טחון עם קליפתו, מזין ויעיל בעיקול. הוא אינו מתפרק לסוכריים במהירות.
התגלית האחרונה שלי בנושא לחם = לחם קל מחיטה נבוטה. כלומר, בנוסף יש בלחם נבט חיטה המכיל את מירב הויטמינים והמינרלים של גרעיני החיטה. מומלץ בחום; טעים, משביע וקל לעיכול.

סוכר לבן = ברגע שקראתי שסוכר לבן עובר תהליך זיקוק שדומה להשרייה באוקונומיקה… זהו, לא הייתי מסוגלת להשתמש בו יותר. למזלי הרב, סוכר לבן אצלי מחוץ לתחום כבר למעלה מ- 35 שנה.
סוכר חום = יש לו ריח טבעי, הוא מופק מקני סוכר. בעצם, הסוכר החום הוא תוצר ביניים בתהליך הפקת הסוכר הלבן, אבל יש בו ויטמינים ומינרלים (סידן, ברזל) שאין בסוכר הלבן.

דעתי האישית היא, שאם אנחנו אוכלים אוכל מזין ובריא, הגוף שלנו מרוצה וגם הנפש – זה משפיע עלינו לטובה ומביא לנו רוגע, שלווה ושמחה.

כן, אני ממליצה לקרוא את האותיות הקטנות בכל אריזה ולדעת בדיוק מה אנחנו אוכלים!!!