מחלות דופקות לנו בדלת החיים השקטים,

באם איננו פותחים ועונים

הן מיד נדחפות מהחלונות והחרכים.

יש ימים ואנו נענים ופותחים

והחולי מתיישב בסלון ומסביר פנים

מתחזה לאומלל ואנו מרחמים.

 

אנו כואבים ודואבים

לא תמיד טורקים לו את הדלת מול הפנים

והמחלה כבעלת-בית מימים,

משתלטת על כל חלקה טובה והאזורים השכיחים.

 

כמו בכאלה המקרים ובחיים הרגילים,

צריך לעמוד בשער ולסלק את הנבלים

המשתלטים על 'שלנו' – גורסים ורומסים!

 

יש לצאת למלחמה עם ירקות, מילה טובה והתותחים – הוויטמינים,

המשימה אחת – להחזיר ולכבוש את 'השטחים הכבושים',

לא ניתן יד לחולי, לנגיפים ולתאים המתפצלים!

נעמוד בפרץ בכל התפרצות, נמגר האוייב מבפנים!

נבריא 'השטחים הכבושים'!

אחרי! אחרי התאים הסדוקים!