קטגוריות
שיחת היום

כל אישה בישראל היא בחזקת אלמנת צה"ל

ארגון אלמנות ויתומי צה"ל עולה שוב ושוב לכותרות בימים אלו. לצערי הרב, זה לא בגלל פעילות חברתית יוצאת דופן, או הענקת משכורת 13 לנשים שאיבדו את בעליהן במלחמת לבנון השנייה. הכותרות הן בעקבות אי סדרים כספיים בארגון. כל אלמנת צה"ל יודעת, גם האיגנורנטית ביותר, שזו תוצאה ישירה של ניהול הארגון ע"י פנינה כהן בצורה צינטליסטית ואנחנו נתנו לזה לקרות. בל נטעה, אנחנו סרחנו! אנו, אלמנות צה"ל נתנו יד להשתלטות על הארגון שלנו, בכך שהעדפנו לתת לפנינה כהן היו"ר, לנהל את עניינינו בשלטון יחידני, צנטרליסטי ודיקטטורי, מאשר להיות פעילות יותר ולשמור על עקרונותיו.

הייתי בין 10 האלמנות שחתמו על הקמת העמותה. כמו כן, בין הנשים שתמכו בפנינה כהן להיבחר כיו"ר העמותה עם הקמת הארגון. אבל, כמו שהזקנים אומרים; כבר בעלות השחר רואים את מיזגו של היום העולה ובא, כך ראיתי את רצונה לכוח, לשררה ולשילטון יחיד, בצד אישיותה החזקה והפעלתנית, ועזבתי את הפעילות ההתנדבותית בעמותה, כבר בתחילת דרכה.

אנחנו, חברות העמותה, אשר אישרנו את 'העבודה' של היו"ר מהתנדבותית למשולמת בכסף, היינו גם צריכות לתת את הדעת לשמור על העמותה שלנו, שתישאר עם העקרונות, היושרה והצרכים האמיתיים שעבורה הוקמה העמותה.
וכך, במהלך השנים, תחת לחץ, מריבות ובעיקר טיפשות של החברות עצמן, אושרו תקנות ועברו החלטות בהן אנו נתנו את קולנו בהצבעה דימוקרטית, נתנו את כל כוח ההחלטה והניהול של העמותה, קרי הארגון, לידי היו"ר – פנינה כהן.
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אינה עמותה 'פרטית', זהו ארגון ששומר על הזכויות של קבוצה חלשה בחברה שלנו. בואו נודה, במדינה שלנו, כל אשת איש, היא אשתו של מילואימניק, היא אשתו של איש צבא קבע, כלומר, כל אישה בישראל היא בחזקת אלמנת צה"ל. (חס וחלילה!) ובנוסף, נוספו גם אלמנות ואלמנים מפעולות האיבה.
יותר מפעם אחת, עמותת אלמנות ויתומי צה"ל והיו"ר, הגיעו לכותרות בזכות פרובוקציות, דבר שהוריד את אהדת הציבור מחשיבותה האמיתית של עמותה זו. כבר בעבר אמרתי ולא הובנתי, שבשל מצבנו הפוליטי, והעובדה המצערת שכל נשות ישראל הצעירות וילדיהן הם בחזקת חברים/ות בעמותה, אי לכך, ניהולה של העמותה וזכויותיהם של האלמנות והיתומים הם מעניינם של כל תושב ואזרח במדינת ישראל.
בל נשכח, כל אלמנה החברה בארגון, משלמת 20 שקל לחודש – דמי חבר, מספר האלמנות כ-4000, סה"כ זהו סכום לא מבוטל, המשולם על ידינו מזה 15 שנה. כלומר, גם חלקנו נמצא בקופת הארגון, שבקופתו היום כ- 3 מליון שקלים. בנוסף, משרד הביטחון מתקצב את ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, כמו את ארגון ההורים השכולים ממנו פרשנו בזמנו.
בימים אלו, מתקיימות בחירות לנציגות הארגון ובעקר ל-יו"רית חדשה. ביום ספירת הקולות ב- 21.5.07 נדע מה הצבענו, ומה יהיה המשך דרכו של הארגון. המשתתפים הם: רשימת 'אופק חדש' בראשות בת שבע אורן, רשימת 'יד ביד' בראשות נאוה שוהם ורשימת 'יחד' בראשות פנינה כהן.

אחת המשתתפות בבחירות ליו"ר הארגון מציעה – 'היו"ר בארגון ויתומי צה"ל, תכהן בהתנדבות מלאה'. הרעיון מבחינה אידיאלית מרתק, בפועל, ניהול ארגון הינו עבודה קשה וצריך להינתן לידיים שיפעילו, יחדשו וישקמו אותו מחוליו, כי מדובר בפרטים פגיעים ויקרים מאוד – אלמנות ויתומי צה"ל!

קטגוריות
ארץ ישראל

מי יציל את שמורת עין גדי?

זה שנים אחדות מדברים בנושא דילדול מקורות המים של מעיין עין גדי – בעצם, שיווק המים מסחרית בבקבוקים – דרך מפעל המים המינרליים של קיבוץ עין גדי.
וכולנו רואים, קונים ושותקים!

היום הופיעה כתבה בעיתון 'הארץ', כנראה חלוקת מקורות המים סוכמה מתחת לאפנו:
האם ההסכם לחלוקת מקורות המים עם הקיבוץ יציל את שמורת עין גדי?

הכותרת עצמה, מספרת את הסיפור ומביאה את האבסורד בשלמותו, קיבוץ עין גדי שותה ומוכר בכסף את המים שלנו. הקיבוץ היה צריך להיות "השומר" ומטפח השמורה. אבל נתנו לחתול לשמור על החלב…. אני מאוכזבת ועצובה לשמוע זאת שוב ושוב; כמה דלים ומעטים הכוחות שלנו לשמירה על נכסי הטבע בארצנו.
חרם צרכנים ומיד! אסור לשתות את מי "עין גדי"!

חבל שאצלנו הכל עובד רק בכוח!!!
מדברים על להציל את שמורת עין גדי! האם יש מה להציל שם בכלל?
מתי הייתם לאחרונה בנחל דוד ובמעיין עין גדי? בקושי זרזיף של מים.
מי הם אנשי "קיבוץ עין גדי" שדואגים רק לעצמם?
האם הם שיכתיבו לנו את הצרכים של השמורה? מחמדות הארץ.
צריך לתת את הדעת על כל הנכסים הלאומיים שלנו: ים המלח שהולך ומצטמק ועוד. ואנחנו שותקים!!! אני אישית לא מסוגלת לשתות את המים האלה! לצערי, רוב האנשים מתעלמים!! כולנו רק עם היש הקטן והנוח סביבנו. לדעתי כולנו עבריינים עם קניית מי 'עין גדי' במרכולים!
זוהי פגיעה ברכוש המשותף שלנו ושל הדורות הבאים!
שקיבוץ עין גדי ימצא לו מקורות פרנסה אחרים ולא ישתה וישווק את המים שלנו!
מי מאתנו יקום היום מהכסא ויצא להפגין בעניין השמורה של עין גדי? (כשיש לנו את ועדת וינוגרד על הראש?)
גם השם "שמורה" כבר לא מתאים לחזון שהיה ולמשימות שהיצבנו פעם.

קטגוריות
ארץ ישראל

טיול טרום יום העצמאות – למעיין עין יזרעאל

בעמק יזרעאל, לרגלי הגלבוע, התברכנו במעיין קסום – עין יזרעאל.
ובמציאות?

יצאנו לטיול בקבוצה מאורגנת מטעם מתנ"ס בית היינה, בקריית חיים, חיפה, המנוהל על-ידי יפה אבירם. המדריך: אילן.

הטיול היה לעמק יזרעאל וסביבותיה. אחד המקומות שהגענו אליו היה עין יזרעאל – מעיין, מקווה מים, תעלות מים וסביבו חורשת אקליפטוס.

היה מצער ועצוב להגיע לחורשה ולמעיין, כי ראינו שם את ההזנחה ואת חוסר הכבוד של המבקרים המשאירים זבל אחריהם, ואת חוסר הטיפול של הרשויות במקומות היפים הללו.
בעין יזרעאל, תעלות המים היו סתומות והמים כמעט לא זרמו.
לתדהמתי, גם לא ראיתי פחים מתאימים לאיסוף האשפה…

חבל! פינת חמד נשכחת שאת יופיה רואים בתמונות, אבל במציאות – עמדנו נכלמים במקום עזוב ומוזנח.
אפשר היה לדמיין איך המקום יכול להראות…
…מי יודע איך יראה המקום אחרי החוגגים ביום העצמאות?

בהזדמנות זו, כמה מילים בהקשר לחורשת האקליפטוס. (בנוסף, יש לי קשר פרטי ואישי לעצי האקליפטוס)
עצי האקליפטוס… נכחדים בארצנו!
אנחנו שתלנו את העצים לייבש ביצות, להפריח השממה וכעת, אנחנו כורתים אותם ללא רחםעצים בני 70-80, ו- 100 שנה.
לשתול עצים פרושו לתת כבוד לאדמה שלנו, ולכרות?…
היום, במחי יד – אנחנו כורתים את עצי הקליפטוס! אנחנו נמצאים באובססיה של לבנות חדש, בלי לתת כבוד לישן.

האם אין מי שיגן עליהם? עלינו?

קטגוריות
האקדמיה ללשון

נודניקייה

מאד ממולץ לשוחרי העברית להכנס לאתר של 'האקדמיה ללשון העברית' להציץ ולדרוש במילים החדשות.
חלקן כה חדשות לנו שהן מצחיקות ומשעשעות וחלקן כבר בשימוש וזה מעשיר את כולנו.

אני חושבת שאציע לאקדמיה ללשון העברית, להוסיף מילה חדשה –
נודניקייה – תאור מצב ל-נודניק/ית במצב קבוע, או באווירה כזו.
המונח רווח מזה זמן במשפחתנו…

נודניק, נודניקית – טרחן, טרחנית.

בהקשר אחר, פעם המונח קרצייה היה נפוץ, אבל לא מצאתי אותו בשום מילון וגם לא את המילה נודניק. כנראה המילים שמישות ומתוייקות רק כסלאנג.
(אולי אין יותר קרציות במחוזותינו… ונשארו רק הנודניקים.)

ואם בעברית תקינה עסקינן, להלן מונחי טכנולוגיית המידע החדשים, שפורסם ב-26 מרץ 2007, לדוגמא:
מִסְרֵר
– שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS)

קטגוריות
תפריט היום

דג מלכותי – מעדן לשבת

בכל מקום מדברים היום בשיבחו של הדג.
כדאי לבחור דג איכותי ולשמרו בהקפאה עד ליום המתאים.

מצרכים: פרוסות דג פילה קפוא או טרי (כ- 800 גרם), 2-3 בצל, 5-6 גזר
תבלינים: שורש ג'ינג'ר, רוזמרין, 1/2 כפית קארי, כף חרדל, קורט מלח.

טיפים:
1. בתבשיל דג, יש לשים את התבלינים ברוחב לב, הם מוציאים את הריח החריף של הדג. בנוסף, הרוטב יהיה סמיך וטעים.
2. בשר או דג, במידה וקפוא יש להפשיר קודם לבישול, זה מוסיף לטעם.

ההכנה:
1. לבחור סיר רחב עם מכסה מתאים.
2. להזהיב בצל חתוך לטבעות, בשמן קנולה.
3. להוסיף 1/2+ 1 כוס מים ולהרתיח. להחליש את האש. לשים את פרוסות הדג בתשומת לב, בכף גדולה ושטוחה, אחד ליד השני.
4. לתבל בכל התבלינים ולהוסיף את שורש הג'ינג'ר פרוס לפרוסות דקות. לא לערבב! לכסות במכסה.
5. לקלף את הגזר ולחתוך לטבעות. להוסיף את טבעות הגזר מעל הדג. לא לערבב! לכסות במכסה.
6. לבשל על אש קטנה כ-25-30 דקות. לשים לב שהרוטב יכסה את הדג. לכסות.
7. היות ולא נצליח להפוך את פרוסות הדג ולהשאירן בשלמותן, כדאי מדי פעם להרטיב את החלק העליון של הדג ברוטב.

טיפים לסיום:
1. טעים יותר לאכול כשעתיים לאחר הבישול. 'המנוחה' משפרת את הטעם.
2. לאכול חם או קר.
3. במהלך הבישול כדאי לרדת בהדרגה בדרגות החום. במחצית השנייה של הבישול, היות והמכסה אוטם, כדאי להעביר לאש הקטנה ביותר.

מתאים להגשה: ליד ירקות מבושלים. כמו: כרובית מבושלת, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה, פירה מתפוחי-אדמה, או תפוחי אדמה מתוקים (בטטות) ודומה.