קטגוריות
בקורת ספרים וסרטים

המשותף בין – שקספיר, לאונרדו דה וינצ'י, קיט' ריצ'רדס ו-רָדָהנָטָה סוומי – אהבה וצורך לשיר

קראתי בשקיקה, בזה אחר זה, ארבעה ספרי ביוגרפיה, סה"כ 1676 עמודים. 🙂

מה המשותף בין שקספיר, לאונרדו דה וינצ'י, קיט' ריצ'רדס ו-רָדָהנָטָה סוומי? 

המשותף הוא – אהבה עזה למוזיקה וצורך עז לשיר ולהופיע על במה ובפני קהל.

"העולם כבמה" על שקספיר / ביל ברייסון (אנגלית); "המדע של לאונרדו" / פריטיוף קפרה (עברית); "Life" /קיט' ריצ'רדס, (אנגלית), "The Journey Home" / רָדָהנָטָה סוומי * (אנגלית).

שקספיר כותב המחזות המפורסם, בעל אוצר המילים המופלא, למרות שהיה עסוק מאוד בכתיבה ועבד בקצב מסחרר, הופיע כשחקן ברבים ממחזותיו; הוא אהב להופיע על הבמה ונהנה גם לשיר. ליאונדו דה וינצ'י בנוסף לחקירותיו המדעיים וציוריו המופלאים, בהיותו בעל דמיון עשיר היה בונה במות, יוצר פעלולים ומארגן אירועים ראוותניים לעשירי פירנצה, ונציה ומלכי צרפת. בנוסף, לאונרדו כתב את המוזיקה לחלק מהאירועים הפופוליסטים, שתפקידם היה להעלות את תדמית השליטים והנסיכים בעיני העם. הוא עלה על הבמה ושר עם יתר הזמרים במקהלה. רָדָהנָטָה סוומי, בנעוריו ניגן בשמחת נעורים עם חבריו ללהקה. הוא ניגן בגיטרה ובמפוחית רוק אנד רול, בוב דילן ואת הביטלס. במשך כל חייו המשיך וניגן על עשרות כלים – חלילים, כלי נגינה הודים עתיקים, מצילתיים ותופים שונים. סוומי רָדָהנָטָה אוהב להופיע על במה, מאוניברסיטאות ועד אשרמים; קהל שומעיו ברי המזל למדים מנסיונו העשיר ושומעים את רעיונותיו. הוא מסיים כל הרצאה בשירה ונגינה ענוגה החודרת אל הלב. קיט' ריצ'רדס, מ"האבנים המתגלגלות", דמות רוק אנד רול ידועה וחיית במה ברמח אבריה. לדבריו, לא החמיץ אפילו הופעה אחת בימי חייו, אלא בשני מקרים בלבד, בהם נשלח באלונקה לטיפולים רפואיים דחופים. המשותף שמצאתי בין היוצרים החיים והאלמותיים הללו – דחף עז להופיע בפני קהל ואהבתם לשירה ולמוזיקה.

את היוגי רָדָהנָטָה סוומי פגשתי השנה בבהמס, באשרם של שיבננדה. האיש ריתק אותי. שיחותיו והרצאותיו היו חכמות, ישירות אל לב השומעים; הוא דיבר על החיים! הִרצה בפשטות, ברהיטות ודבריו היו מתובלים בהומור.

היוגי הצנוע הלבוש כתום, עם תלתל קופצני בציצית ראשו, ניחן בכריזמה אדירה. כך גם ספרו, זורם ומרתק. הספר הינו כמורה דרך, כמצפן בדרך למציאת הנתיב הרוחני. הפיתולים וההרפתקאות בחייו של היוגי רָדָהנָטָה סוומי התוו את הדרך לחיפוש ועד להגעה 'הביתה'. רָדָהנָטָה סוומי נולד כריצ'רד סלוין, בן למהגרים יהודים-פולנים משכונת פועלים בשיקגו ארה"ב. במחצית שנות ה-60, בגיל ההתבגרות, החל בחיפושים אחר תכלית. הגיע לאירופה ונסע בטרמפים עד להודו. ללא בית, ללא אוכל וכתובת, נדד בכל רחבי הודו. בדרכו הכיר מורים נעלים שאמצו אותו, למדו אותו והציעו לו להיות תלמידם. בצניעות גדולה שהה בסביבתם, למד, שרד והמשיך הלאה, עד שמצא לבסוף את המורה הרוחני שלו. ״זו היתה הדרך להגיע הביתה,״ אמר.
סיפורו הינו כתמצית החיפוש של ילדי דור הפרחים וכמדריך למחפשי הדרך הרוחנית. היום הוא חי באשרם במומבי הודו, מאיר את דרכם של רבים, מרצה בעולם ומממן 140,000 מנות אוכל טרי יום ביום, המחולקות בחינם.

גם הספר של קיט' ריצ'רדס, "Life" מרגיש קרוב ומוכר, מסיבות אחרות לגמרי. המוזיקה שהיה שותף לכתיבתה ויצירתה ידועה לכולנו. להקת 'האבנים המתגלגלות' שהוא אחד מחבריה, מספרת על תקופתנו אנו וכך גם הספר. חייו של קיט' ריצ'רדס התנהלו בהקבלה לשירים שנכתבו על ידי הלהקה. השירים המוכרים מדברים גם לאוהדים וגם לאחרים; הם כאבני נגף בחיים של כולנו.  I Can't Get No Satisfaction נכתב בתקופה שרק החלו לדבר על מיניות בחופשיות. הלך הרוח של התקופה, האופנות המשתנות, התנועות הרעיוניות, מהלכים פוליטיים – כל אלו השפיעו על המוזיקה של הלהקה. התגלגלות הלהקה וההצלחה הגרנדיוזית הביאה את קיט' ריצ'רדס לשימוש בסמים כבדים, אך בצד המוזיקלי, תמיד המשיך לחפש את המקורי והחתרני. בשירים שכתב ובטכניקת הנגינה, נכרת השפעת הבלוז, המוזיקה השחורה מניו אורלינס. חברי הלהקה גילו את הבלוז עוד כשהיו נגנים מתבגרים בפרברי לונדון בתחילת שנות ה-60. גם זרמים כמו הרגה, הפאנק ומוזיקת הקאנטרי היו השראה לכתיבתם ולהופעתם האוריגינלית. הספר כתוב בשפתו המחוספסת של קיט' ובמהלך הקריאה שמעתי את קולו, צחוקו וחשתי בבעיטות שנהג לבעוט במוסכמות במהלך חייו. ג'ימס פוקס כתב את הספר, אך שמר על קולו הייחודי של קיט'.

הספר של ביל ברייסון על שקספיר, מדבר על הפרטים הקטנים הקשורים לחייו של שקספיר. בדרך כלל אלו הדברים הפחות חשובים… אך לא על דעת ביל ברייסון, המחפש את האיש! מה שקספיר אהב ללבוש? איך ניהל את ענייניו הכלכליים? היכן התגורר ועם מי? האם פניו של שקספיר שאנחנו מכירים הם אכן פניו? כיצד התנהל עם אשתו וילדיו שגרו בסטרדפורד כשהוא כותב ומופיע בלונדון? מתברר, שלעיתים שִׁכתב יצירות שנכתבו בידי אחרים וביצע אותן מחדש. אלא שיצירותיו המחודשות הפכו מיד ללהיטים! (גם אז היו תביעות משפטיות בעניין  גניבת יצירות.) תושבי לונדון אהבו תיאטרון טוב ושלמו במטבע קשה כדי לראות הצגה טובה; הם אהבו את הצגותיו של שקספיר והצביעו ברגליים. כבר בימי חייו הוא היה דמות מוכרת ואהובה, כוכב! הצטערתי כשהספר הגיע לסיומו… כמו התחושה בכל ספר טוב ומרתק שמסתיים.

"המדע של לאונרדו" מספר על הרעיונות המדעיים המופלאים של גאון הרנסנס לאונרדו דה וינצ'י. חקירותיו הדקדקניים של גוף האדם, בצורת רישומים, הם מחקר מדעי. חקירותיו המדעיות של לאונרדו נודעו לעולם רק 200 שנה אחרי מותו. כתביו המקוריים נחלקו לחלקים (בגלל בעיות ירושה) והתפזרו בכל העולם, לכן לא נודעו ולא פורסמו. פריטיוף קפרה מדען ופיזיקאי אמריקאי, התמסר וחקר את תגליותיו המופלאות של לאונרדו, שהקדימו את זמנן ועד היום כתביו נחקרים. העבודה לא תמה.

The Journey Home, Autobiography of an American Swami  *