Categories
איכות חיים אמנות הרהורים ריגשי שיחת היום

הסתגלות Adaptation

תכונות תורשתיות של האדם שהשתכללו מדור לדור הן הסוד ליכולות הישרדותו, זאת על-פי רעיון הברירה הטבעית של צ׳ארלס דרווין.  

בקיצור : הסתגלות

בימים טרופים אלה, כשאנחנו נמצאים במרכזה של ״מכת הקורונה״, ברור לנו שהסתגלות למצב החדש, היא המפתח להישרדותינו.

התעסקתי ברעיון ההסתגלות וחיפשתי דרך להפיכתו ל-וויזואלי. הסתגלות זו יצירה שאפשר לגעת בה, לשנות את נפחה ומראָה.

״הסתגלות״ – סגור

משטח עץ, רצועות ברזל, ברגים, צבע שמן   גודל: 60 ס״מ * 90 ס״מ בימים אלה היצירה עברה ריענון והתחדשות, כיאה להיותה נושאת את דגל ההישרדות וההסתגלות.                                 

״הסתגלות״ זו יצירה שבאה להמחיש את המיידיות שבא אנו נדרשים להסתגל בחיינו. משהו רגעי שמשתנה, שהופך למשהו חדש, שהופך להרגל, להתנסות חדשה. מצב חדש.

הצבע האדום – סמל לנחישות, לאומץ, לכוח. צבע של מהירות ואנרגיה. צבע הדם. צבע של יופי. צבע סקסי. כל התכונות הנדרשות להסתגלות.

״הסתגלות״ – פתוח

הסתגלות אינה בהכרח מורכבת מפעולות שצריכות לבלוט חיצונית. השינויים קטנים ויציבים. עבודה עצמית, מִרכּוּז, כוח רצון, הצבת מטרות, הצבת כוונות. פרי ראייה לתווך ארוך. שליטה עצמית. שאיפות. שאיפות לשלימות. פשטות. יופי.

בניית העבודה נשמכה זמן מה, אך היא הושקה ב- 22 בינואר 2014.

בזכות יכולות ההסתגלות, ההישרדות שלנו היא זינוק למחוזות חדשים, לעוצמה, להתפתחות ועלייה מתהומות לשחקים.

בזכות יכולות ההסתגלות שלנו, הרצון לחדש, להתחדש, להגשים, להצליח, ולשרוד – אנחנו מגיעים להישגים ומתעצמים.

Categories
איכות חיים אמנות בריאות הרהורים שיחת היום

נחיתת הקורונה – Corona

הקורונה הגיעה ושינתה סדרי עולם.

אמנם לא השתנו סדרי בראשית, אך נטרפו הקלפים והסדרים בעולם שהיינו רגילים אליהם השתנו והעולם נראה ומוצג במערומיו.

הננו רואים שברוב ארצות העולם, מערכות הבריאות קורסות, לא מכסות ומגינות על התושבים בעת מצוקה ואסון.

לו יהי זה סמל ואות לעתיד להתארגן מחדש ולטפל ב״מחלות״ הללו של ״הקורונה השלטונית״ ובכל ההשלכות שהקורונה תביא עלינו, ושלא חזינו מראש.

נחיתת הקורונה – בתהליך עבודה. עץ, מתכת, שמן

העולם נמצא במצב של ריסט – Rest

מהיכן הופיעה? למה בעת הזו? מי ימות ומי לא? תשובות מדויקות אין לנו עדיין, אבל כל העולם מתכוונן מחדש ומשנה מהלכיו. בינתיים כולם לוקחים צעדים אחורה ומתכנסים מתוך הכרח בפרטיות; מהלכים הפוכים לגמרי בחיינו, ממה שהיו נהוגים ורגילים אליהם עד עכשיו.

ומה מראה הקורונה? במקרוסקופ, כמו להכעיס, הווירוס נראה יפהפה וצבעוני. מראהו מרנין. כמו צוחק על האנשים ועל העולם ועל מזלו הטוב. בהופעה קצרה, הפך את העולם שידענו על פיו.

מאחלת לכולנו בריאות ושמחה, ושנעבור את ״מכת 2020״ במהרה. מחכות לנו משימות פוליטיות סבוכות בארצנו ובעוד מדינות בעולם.

אולי זה קרה כדי שהאזרחים יתעוררו ויגידו לא ל״קורונה שלטונית״!

נחיתת הקורונה – בעבודה

בתקווה שה-Reset העולמי החדש, יעשה בסופו של דבר – רק טוב.

Categories
אמנות כללי פוליטיקה שיחת היום

הלך הרוח בסלון

5 מרץ 2020

בימים אלה אני מציגה את ״הלך רוח בסלון״ בגלריה בן עמי, ברחוב החשמל 12 תל אביב, בתערוכה קבוצתית ״אותי זה מצחיק״, המתקיימת בין התאריכים 5.3.2020 ועד 31.3.2020.

החלון עם התמונות המתחלפות בפתיחת התערוכה

את הרעיון יצקתי ויצרתי ב-2013, ובו תמונות מתחלפות. המראֶה כמו מחלון אמיתי והתמונות מספרות מהרגשותינו ואת ״הנוף״.

התמונות הספציפיות הללו, הן הלך הרוח בחיינו בעת הזו.

מימין: חלון סגור , משמאל: בריאה

מתכת, תריס מעץ ותמונות מתחלפות.  התמונות – הן תמצית הקורות אותנו בבית הפרטי שלנו, וחופף לאירועים הקולקטיביים בהם אנחנו חיים.

עירום

ב-2019-2020 עם 3 מערכות בחירות בזו אחר זו, כשאנחנו נושמים פוליטיקה מהטינים של מנהלי המדינה וראשיה, ונשטפים מהחדשות ללא הרף, היה הכרח להציג את זה ויזואלית – את ״הלך הרוח״.

בריאה, עירום ו-ביבי– אלה הנושאים העיקריים שחיינו מלאים בהם בימים טרופים אלה. הלך רוח פרטי ולאומי כאחד.

ביבי

זו העת המתבקשת, להביא חיוך והומור לאמנות. 

כולי תקווה שהתמונות תתחלפנה ונחזור לחיים שבהם יופי, שלווה ואהבה בין אדם לחברו, יהיו התשתיות העיקריות בחיינו.

חלון סגור: 45 ס״מ * 56 ס״מ. חלון פתוח: 88 ס״מ * 56 ס״מ.

Categories
חיל הים ריגשי שיחת היום

על השם ״דקר״

לפני כחודשיים ימים כתבתי פוסט על שמות תנכיים. הזכרתי את השמות אדם, חוה, אברהם, יצחק, שרה, יעקב, ראובן, דינה, יוסף, ונגעתי בשמות חדשים כמו צוק, ו-איתן  – שמות ״אופנתיים״, שניתנו וניתנים על פי הזמן והמקום. לא הזכרתי את השם ״דקר״, למרות שזהו שם אופנתי גם, שניתן כפרטי וגם כמשפחה, בדרך כלל בהקשר לזכרם של הצוללת ״דקר״ ואנשיה.

דן מנור ז״ל, מתוך סרט השקת הצוללת בפורסמוט. 9 ינואר 1968 (בדקה 3:44 - 3:47)
דן מנור ז״ל, מתוך סרט השקת הצוללת בפורסמוט. 9 ינואר 1968 (בדקה 3:44 – 3:47)

בימים אלה הגיעה הצוללת ״רהב״ בקבלת פנים חגיגית לנמל חיפה, צוללת חמישית במספר, מגרמניה. בחודשים האחרונים היו התכתבויות בפייסבוק, באתר עמותת הדולפין – יוצאי שייטת הצוללות – הצעות למתן שמות לצוללות החדשות. היה מרתק לקרוא ורבים הסבירו את הסיבות למתן הצעותיהם כמו – כריש, תמנון ועד דרור (על שם יוסל׳ה דרור, שהיה מפקדה הראשון של שייטת הצוללות.) השמות היו רבים ומרתקים.

טוטם אינדיאני, שהיה על הצוללת טרם הפיכתה לאח״י דקר 77
טוטם אינדיאני, שהיה על הצוללת טרם הפיכתה לאח״י דקר 77

בטקס קבלת הפנים של אח״י רהב, רם רוטברג, מח״י, הכריז כי הצוללת הששית של צה״ל תיקרא אח״י דקרברור שאינני אובייקטיבית. אך דעתי שונה – צוללת חדשה כדאי שיינתן לה שם חדש עם מזל משלה. השם ״דקר״ צריך שיישמר לצוללת אח״י דקר 77. כבוד לזכרם של אנשיה היקרים שאבדו בלב ים, ולאושר הקצר שידענו כשהיו אתנו. אין צורך בהנצחה במתן שם לאח״י ״דקר״ חדשה, אולי… כשהדור שלנו יילך לעולמו.

ובהקשר לדקר עצמה, היו שאמרו שאי שמירת הטוטם האינדיאני עליה היה חלק מחוסר המזל שלה.

עברו 48 שנה לאובדנה של הדקר (עפ״י התאריך העברי), ואנחנו לקראת ה- 25 לינואר, היום העצוב שייחקק לעד בזיכרונינו.

דן מנור ז״ל בקטע מסרט נדיר באח״י תנין (1963 משוער)
דן מנור ז״ל, בקטע מסרט נדיר, על אח״י תנין (1963 משוער)

Categories
על התנ״ך שיחת היום

על שמות

רבקה משקה את אליעזר ליד הבאר. ציור של ברתולמה מורילו, אמצע המאה ה-17.Rebecca and Eliezer at the well. Bartolome Murillo's painting, mid-17th century
רבקה משקה את אליעזר ליד הבאר. ציור של ברתולמה מורילו, אמצע המאה ה-17. Rebecca and Eliezer at the well. Bartolome Murillo's painting, mid-17th century

סיפורים קצרים ותמונות שמשכו את לבי, בספר בראשית. על שמות (פרק ד)

שמות. היה מי שכתב בפייסבוק שילדים שנולדו ב״צוק איתן״ קיבלו אחלה שמות – צוק ו-איתן, ולעומת זאת עכשיו – באוקטובר 2015, הילדים צריכים להסתפק בשם ״גל״. והיה מי שענה, שהשמות שיהיו פופולרים בעת הזו יהיו: נקמה, נקם-יה, יד-נקמה, יהודי, יה-לי, ישועה ועוד. יוסף, למשל, הוא השם הפופולרי ביותר במגזר הערבי. על-פי הקבלה, בעת נתינת השם לילד, ההורים מקבלים מעין 'נבואה קטנה' והיא המסייעת להם לבחור שם לילדיהם בהתאם לנשמתו של הילד. עצמת משמעות השם באה באופן טבעי בשפה העברית, כי היא נגזרת מהשורש, לעומת אותו שם שאין לו משמעות מילולית בכל שפה אחרת.

אדם וחוה של טיציאן, 1570 אדם, הססן, מנסה לעצור בעד חוה מלקחת את הפרי האסור מידי נחש בעל חזות ילד חמוד
אדם וחוה של טיציאן, 1570 אדם, הססן, מנסה לעצור בעד חוה מלקחת את הפרי האסור מידי נחש בעל חזות ילד חמוד

השמות בתנ״ך מרתקים במיוחד כי פרושם והסיבה שניתנו כתובים לעתים בגוף הטקסט. אפיון בעל השם במקרא הוא על-פי אופיו ו/או סיבות היוולדו. חוה, אחד השמות הראשונים המופעים בתורה, הוא בעל משמעות והסבר מדויקים על פי התורה – ״וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.״ למרות ההסבר שניתן כאימם של כל בני האדם, אם נדייק לגבי שמה של חוה ופרושו, נמצא ששורש המילה חַוָה הוא ח.ו.ה. והפירוש המילולי הוא: חוויה, התנסה, חווה, לקח חלק, ושטח אדמה שבו גרים חקלאים ובעלי חיים. חז״ל ואחרים קשרו את השם חוה לשם הארמי חִוְיָא – שפרושו נחש. כך ניתן להבין, שישנה סטייה מסוימת במשמעות, לפי הצורך וההתאמה לכותבי התורה והרעיונות שמאחוריהם.

שם המדינה: ישראל. ״לעד נחיה על חרבנו”, אמר רה״מ ביבי נתניהו לפני שבוע ימים, בישיבת ועדת החוץ והביטחון. האם זהו גורלינו? ישראל, זה השם החדש שניתן ליעקב לאחר שהתעמת עם אלוהים: ״וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.״ וכך הוסב שמו של יעקב ל״ישראל״. האם העובדה שיעקב נילחם עם מלאך האלוהים, ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים,״ האם זו הסיבה שאנו נלחמים מאז? האם זהו גורלינו בארץ הזו? נלחמים מאז הקמת המדינה! ישנה אפשרות, שמעצם היותינו נושאים את השם ״ישראל״, אנחנו ממשיכים להילחם! כי בדמינו הוא: ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.״ על פי הקבלה, חשוב לבחור שם בעל משמעות חיובית, ושינוי שם מביא לשינוי באופי ובמזל. אם נלך על-פי חז״ל והקבלה, ששינוי שם מביא לשינוי באופי ובמזל, הרי שאם נסב את השם חזרה ל״יעקב״ – ״לֹא יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יַעֲקֹב,״ ואז, מדינת ישראל תיקרא ״יעקב״, ותשקוט הארץ. (בראשית, פרק לב)

יעקב נאבק במלאך - אלכסנדר לואיס לואר, Jacob wrestled with the Lewis Loire - 1865
יעקב נאבק במלאך – אלכסנדר לואיס לואר – Jacob wrestled with the Lewis Loire – 1865

שמות בתנ״ך. לגבי השם יצחק זה יותר פשוט: ״וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה – יִצְחָק.״ ובהמשך ההסבר: וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים. כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי. וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו.״ ייפי השמות העבריים מתגלה בשמות ילדיו של יעקב: ראובן״וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן, כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי.״ כלומר, ראו בן. שמעון – ״וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.״ לוי – אחד משמות המשפחה היהודיים הפופולריים ביותר בעולם: ״וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי.״ וכך גם שאר השמות שניתנו לילדי שתי נשותיו ושפחות-הנשים של יעקב. למשל נפתלי: ״וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.״ יששכר – ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר.״ מעניין ששמות הבנים של יעקב, שלימים הם ראשי השבטים, אין בהם רעיונות של גדלות רוח, אלא בקשר ישיר לחווית הלידה של האם, או להתנהלות היחסים בתוך המשפחה. בסוף ימיו ברך יעקב את בניו ונתן לכל שם, קרי לכל בן, משמעות רוחנית וייעוד. דינה – ״וְאַחַר, (לאה) יָלְדָה בַּת, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.״ אין הכתוב נותן טעם לשם, אך קאסוטו אומר שאפשר שנולדו ליעקב גם בנות אחרות, ולא הוזכרו, כי מהן לא יצאו השבטים.