יום הזיכרון – הזיכרון גם להמשך החיים

ביום הזיכרון נתייחד עם יקירינו, נעלה את זכרם של הנופלים, אך יחד עם זאת עלינו לפתוח צוהר במחשבה – להמשיך את החיים!!!

למרות השכול (שהמשפחות השכולות ואלמנות צה"ל נושאות אותו כדרגות על כתפיהן כל חייהן) עלינו לחשוב על החיים והמשך החיים.

גם במחשבת ישראל הלאומית קיים הדבר, מסתיים יום הזיכרון ומתחיל עוד באותו ערב – יום העצמאות וכולם יוצאים בריקודים, זיקוקים מתעופפים ושמחה שורה על כולם.

יום הזיכרון – הוא גם יום הזיכרון להמשך החיים.

המשך החיים – פרוש הדבר למצוא פתרונות לשלום עם שכנינו – לא נהייה מרחרחי מלחמה לעולמי עד.

האם אנחנו חיים במדינת משטרה? במדינת צבא? או בארץ שמנוהלת ע"י הטאליבן?

אני מתביישת בציד המכשפות המתקיים כלפי מפקד חיל הים!!!

מתביישת על העליהום והמתקפה שכולנו עושים לאיש בזמנו הפרטי וגם אם הוא מפקד חיל הים.

אינני חושבת שאיש צבא בכיר בזמנו הפרטי צריך להיות במעקב ומדווח. בלאו הכי הוא מקושר למטה ומדווח 24 שעות ביממה.

בני משפחתי, בניי ובעלי ז"ל – כולם שרתו בחיל הים.

תסבירו לי מה נורא כל כך אם אדם הלך לבלות במועדון חשפנות? יצאנו מדעתנו? חבל על הזמן היקר שאנחנו מדברים בכל כלי התקשורת בנושא המטופש וחסר החשיבות הזה. לדעתי זה תסמונת האח הגדול… שאנחנו כל כך אוהבים להתמכר לה בטלוויזיה. כולנו אוהבים כאן להיות בפיפ שואו, ראה האח הגדול סלאב! ולא מתנצלים, ולא מתביישים או מודים בכך.

האם אנחנו חיים במדינת משטרה? במדינת צבא? או בארץ שמנוהלת ע"י הטאליבן?

זוהי רכילות קטנה, של אנשים קטנים במדינה קטנה, כולנו לבשנו בגדי התחסדות לכבוד פורים.