הקיץ בעיצומו ורבים באים להתקרר ולבלות בחוף הים. גם אני גיליתי השנה את הים, למרות שהוא ממוקם במרחק מטרים ספורים מביתי, גיליתי אותו שוב כשהרופא הציע שהמים יהיו תרופה למכאוביי. (תרופת וודו)
חוף מציצים נמצא סמוך לחוף הדתיים (היפה בחופי תל-אביב, לדעתי). ביום רביעי היה יום גברים בלבד וכך כנראה הגיעה לחוף מציצים אישה דתייה וכמה זאטוטים בעקבותיה. היא נכנסה למים בשמלתה, כנהוג וכמקובל אצל הדתיים. עם הכנסה למים, השמלה נרטבה ונדבקה לגופה. זה היה מראה מרהיב ומביך גם יחד. האישה בסוף שנות העשרים לחייה; נאה, גבוה ומחוטבת עמדה מולי וכל חמוקי גופה הנהדרים היו נגלים ובולטים יותר מכל ביקיני נועז אם הייתה לובשת. במים שהו ושחו ילדים, נשים וגברים, מיד ראשם של כל הגברים הוסבו אליה ולא נטשו. אכן, גם אני הרשיתי לעצמי להסתכל בגופה שהיה כל כך נשי ומושלם. כשהסתובבה לאחור, המראה היה מפתיע, ממש חגיגה לעיניים: ישבן יפה ומחוטב נגלה לעינינו על כל פרטיו וקווי המתאר שלו. האישה הצנועה לא לבשה חזייה מתחת לשמלתה, וכך חזה היה כמצויר ממש או יותר נכון כתבליט שלם של האלה אפרודיטה.
גבירותיי הנשים הדתיות והחסודות, אם אתן רוצות לרחוץ בים בחוף מעורב, הרבה יותר צנוע ונחבא אל הכלים יהיה ללבוש בגד-ים שלם! (יש גם בגדי-ים צנועים, אם מחפשים), בגד-ים עדיף וצנוע!!! מאשר ללבוש את השמלות והחולצות שנדבקות לגוף ומראות במדויק את הגוף, על כל פרטיו נקביו ובליטותיו.
למרות שלא יכולתי להסיר את עיניי מאפרודיטה, נכנסתי לים לשחות. הפגישה עם המים הייתה דוחה ביותר. המים היו עכורים, מלאים בלכלוך וחלקיקי פסולת שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמים עצמם. בנוסף, טינופת מסוגים שונים כמו שקיות, וזבל אחר צפו על פני המים. כל רגע 'דבר' בלתי מזוהה אחר נדבק לגופי. החוויה הייתה קשה ומגעילה, אין לי מילים יותר רכות או עדינות לתאר זאת. היות והגעתי לים גם מהבחינה הבריאותית, אילצתי את עצמי להמשיך לשחות ולעשות את תרגילי ההתעמלות במים, כל זאת בחריקת שיניים. רגע השבירה היה כשדג מת נדבק לי לכתף… מהיכן בא? למה מת? האם מישהו בדק את רמת הזיהום בחוף מציצים באותו יום? מובנת לכול המשמעות של דג מת צף בים…
מדי יום ביומו אנחנו שומעים על חוף אחר שנסגר מסיבת הזרמת שפכים לים!!!!!!
לאחרונה דובר רבות בעיתונות ובכלי התקשורת על 'ארץ ירוקה'. היכן היא?
בינתיים, הכל לשפה ולחוץ. הרשויות מרשות לעצמן לשפוך את הצרכים שלנו לים ואין מושיע ואין גואל! הגועל נפש חוגג בחוף הים.
עשרות פרסומות חסרות תועלת שוטפות לנו את המוח בטלוויזיה מדי יום, מדוע לא מעלים את הנושא איכות הסביבה לסדר יום קבוע?
ניתן לנקות את הזבל בחופי הים היפים שלנו ע"י תלמידים, קרי עבודה מעשית באיכות הסביבה. גם מתנדבים רבים ירתמו לפרוייקט כזה.
ומה עם הדבר הפשוט לזרוק את האשפה במקומות המיועדים לכך?
אבל לצערי הדג מסריח מהראש.