About writing "The English School״

The English School (a Hebrew book), was written like in an unknown mystical spirit mood. One can say that the book got life of it's own and history totally independent, regardless the life story of the writer. Also it got a birth place and a date of birth. "The English School" was born in New Zealand, on February 8, 2008

 I need some extra courage to expose myself to write about some of the 'adventures' I had in writing my book – The English School… and I did.

In fact, at the time I was busy writing another book (still in my drawer), but one night I envisioned the story of a woman who travels to South America following an add she founds in the Internet. So, for six years, I lived a double life, one of my own, and the one led by the story.

אוקלנד, ניו זילנד Auckland, New Zealand
אוקלנד, ניו זילנד Auckland, New Zealand

My heroine's name was Naomi at first, but in a cruel and unpredictable event (for me), I had to say goodbye to that name and find her a new name. Just before closing my book and sending it to the printers, I realise that Naomi is the heroine's name of a new book just published by Shay Sarid "The Kindergarten of Naomi". Sadly I had to say bye to my Naomi, but luckily I found Daphne, the heroine of my book, which was positioned perfectly in the story. 🙂

The book cover in English, but the book is not translated yet.
The book cover in English, but the book is not translated yet

The book was written just about as a spirit forced me to write it, I'll say with great caution. Chance and Karma are involved in the making of the book, as in the story itself. Another important detail is, the book was born in a far away country, in New Zealand. It is interesting to acknowledge that a book has a life and history of its own, completely independent, with no connection to the story and life of the writer. In my case there is even a country of the birth place, and a date of birth. "The English School" was born in Auckland, New Zealand, on February 8, 2008.

I visited New Zealand as my son Arnon was working on the film "The Warrior's Way". His home was ideal for writing, bright rooms in a luxury apartment, with windows overlooking the leisure boats and harbour of Auckland. New Zealand's sunsets were the most beautiful I've ever seen.

גשר אוקלנד בשקיעה, ניו זילנד Auckland Bridge at sunset, NZ
גשר אוקלנד בשקיעה, ניו זילנד
Auckland Bridge at sunset, NZ

At that time I was writing another book that I began a few months earlier. One night I found myself like in a dream; Physical sensed reality and dream twilight together. And here I come to be in an isolated school in Peru, in South America. Suddenly I was involved in that mystical vision, in the history of a woman who left everything in her home country (Israel), disappointed and discouraged from her life after her husband left her for a younger woman, and I flew with her to an unknown path. Led by her, as she sat on me like a spirit to write her story. I had to move everything aside and write the story of this woman! The English School itself, although was located in a remote area of ​​Peru, universal Anthroposophic ideas were the base of it's teachings, influenced by Rudolf Steiner, the founder and developer of these ideas. The school philosophy conducted me, revealing itself to me slowly and I learned all about it and acknowledged it. I was led forward in the darkness and inside the story by it. My heroine actually pushed aside wildly the book I was writing earlier, and so in full bluster, full awareness and curiosity we speed together, devoted myself to it, and to her.

פרחי הקנטוטה, סקיצה ראשונה Cantuta Flowers
פרחי הקנטוטה, סקיצה ראשונה
Cantuta Flowers, first draft

Passive responsiveness and dedication became like an obsession, it pre occupied me full time day & night. Every day after reading the pages I had written the day before, I was barely satisfied, but the story grew and evolved in joy, and it was thrilling.

I realise I wrote some wonderful manifestations, the plot developed well and the language was rich. Writing and repairing; Writing, erasing and correcting and writing again. Weaving the story in words and language was slow task and precise, putting extra attention to the safeguarding of sound, like in music with it's own rhythm.

Humbly and modestly I'll say with great respect to the writer Shay Agnon, that I identify with him – he who said – he was happy about every page he writes using the Holy Old Hebrew language "…And I will give my soul away for it!" And I clung to this idea, knowingly or not.

ציפור שיר בשמורת האי רנג׳יטוטו, בניו זילנד, Rangitoto Island NZ Photo: 8 Feb. 2008
ציפור שיר בשמורת האי רנג׳יטוטו, בניו זילנד, Singing Bird, Rangitoto Island NZ
Photo: 8 Feb. 2008

So much for today. I will continue to tell you all about the wonders of my writing expedition next time.

לראות בפרספקטיבה של זמן ומקום. אתנחתא.

על ספרי החדש ״בית הספר האנגלי״ והמקומות היפים ממנו שאבתי את ההשראה

הפוסט נכתב באתנחתא קצרה בעת סוערת, במבצע ״צוק איתן״.

בחיי היומיום איננו רואים את חיינו בפרספקטיבה.

טאג׳ מהאל - שלימות ואלמוות.
טאג׳ מהאל – שלימות ואלמוות.

אנחנו עסוקים, רצים, מחפשים חידושים וגירויים, והופ עברנו יום, עבר שבוע, עברו חודש ושנה. והנה אנחנו יוצאים מהקן, מהבית, נוסעים להיכן שהוא, לשבוע למשל, ומביטים ורואים את עצמנו כמו במראה. התמונה מתחדדת ומתבהרת עוד יותר אם נוסעים ליבשת אחרת, שהיא כמו נסיעה לזמן אחר. תחושה זו יכולה לקרות בקריאת ספר, בסרט, בתיאטרון; בחוויה שבה לזמן קצר אנחנו עפים למקומות רחוקים וחווים חיים של אחרים.

על הכריכה: פרחי הקנטוטה של פרו
על הכריכה: פרחי הקנטוטה של פרו
הר השלג הנצחי במקלואוד גאנג׳
הר השלג הנצחי במקלואוד גאנג׳

חוויתי את חיי מזווית חדשה בעת כתיבת הספר ״בית הספר האנגלי״. נסעתי עד לפרו הרחוקה שבדרום אמריקה! הרחקתי לכת עד לשם, כדי לראות את עצמי בפרספקטיבה כדפנה הגיבורה. תהיות ורגשי אשם התעוררו לאחר שבאחד הלילות דפנה חולמת ורואה מות אישה שמעולם לא פגשה, שנמצאה מתה באופן מסתורי, לאחר מכן.

ואילו ענבר (שזו אני השנייה), חברתה הטובה של דפנה, הרחיקה עד להודו כדי לראות ולהבין את חייה שלה ואת קורותיה.

הטיול שלי בניו זילנד ובהודו עם תרמיל על הגב במשך 4 חודשים, היה התמצית שהנביט ניצנים ורעיונות לספרי ״בית הספר האנגלי״. יש אומרים שזה סיפור מסע, אך בפרו מעולם לא הייתי.

הסברים לתמונות: 

הטאג׳ מהאל, סמל השלימות והאלמוות.

הר השלג הנצחי, שכמו נכנס לתוך חלוני במקלואוד גאנג׳, בדראמסאלה, הביט בי וחייך.

הילדה מקבצת הנדבות, שנולדה עם חן וכריזמה ונתנה לי השראה לכתוב עליה במתיקות ואהבה. שתי הבחורות שפשפשו בארנקיהן, הן ישראליות שנסעו בקרון באקראי באותו יום ולילה יחד אתי.

המשפחה שאכלה ארוחת בוקר בנחת, על רציף תחנת הרכבת בפודוצ׳רי.

גשר החבלים ברישיקש, בו מגיעים עולי הרגל למקדשים בלקסמן ג׳ולה.

מצחצח הנעליים, שנגלה לעיניי וראיתי בעיניו כל יום תקווה חדשה.

קשתות הארמונות של מבצר הכוח בניו דלהי, שהם סמל לעולם בתוך עולם בתוך עולם; הרוחי, הגשמי והשמיימי. והאחרון להיום,

הפגישה שלי עם יוגי , איש צעיר עם השראה, שהיה מנהל חדרים בהאשרם על גדות הגנגס, בלקסמן ג׳ולה שברישיקש, ונהגנו לשבת לתוך הלילה ולשוחח.

כל קורות הדברים הללו שזורים ב״בית הספר האנגלי״, שיוביל אתכם למסע, ואל עצמכם ולאי-שם.

מקבצת הנדבות הכריזמטית ברכבת
מקבצת הנדבות הכריזמטית ברכבת במלוא זוהרה.
משפחה אוכלת ארוחה על רציף תחנת הרכבת
משפחה אוכלת ארוחה על רציף תחנת הרכבת

 

מצחצח הנעלים, בלקסמן ג׳ולה, רישיקש
מצחצח הנעלים, בלקסמן ג׳ולה, רישיקש

 

גשר החבלים בלקסמן ג׳ולה, רישיקש
גשר החבלים בלקסמן ג׳ולה, רישיקש

 

עולם בתוך עולם, בארמונות מבצר הכוח בניו דלהי.
עולם בתוך עולם, בארמונות מבצר הכוח בניו דלהי.

 

יוגי ואני, בהשרם על גדות הגאנגס, לקסמן ג׳ולה, רישיקש
יוגי ואני, בהשרם על גדות הגאנגס, לקסמן ג׳ולה, רישיקש

 

 

ספרי ״האביב הקצר של גרטה גרבו״ נצפה לאחרונה בדרמסאלה

הדרך המסתורית שעשה ספרי – מתל אביב, חיפה ועד דרמסאלה

לספרים יש חיים משלהם. IMG_1751 לפרסם

״האביב הקצר של גרטה גרבו״ נצפה לאחרונה בספרייה בדרמסאלה.

אני פה! אך הספר נמצא השבוע בדרמסאלה. מישהי ראתה אותו שם. על הספר ההקדשה למירי, אותה פגשתי במרץ 2008 בדרמסאלה, אך את הספר היא קיבלה עם שובה לארץ בחיפה.
בדרכו המסתורית הספר הגיע עד לשם… מקום בו מירי ואני נפגשנו לראשונה.

?

נחכה ונראה לאן תפיץ הרוח את ספרי החדש ״בית הספר האנגלי״.

 

האביב הקצר של גרטה גרבו