על שמות

אדם, חוה, אברהם, יצחק, שרה, יעקב, ראובן, יוסף, צוק, איתן – שמות אופנתיים על פי הזמן והמקום

רבקה משקה את אליעזר ליד הבאר. ציור של ברתולמה מורילו, אמצע המאה ה-17.Rebecca and Eliezer at the well. Bartolome Murillo's painting, mid-17th century
רבקה משקה את אליעזר ליד הבאר. ציור של ברתולמה מורילו, אמצע המאה ה-17. Rebecca and Eliezer at the well. Bartolome Murillo's painting, mid-17th century

סיפורים קצרים ותמונות שמשכו את לבי, בספר בראשית. על שמות (פרק ד)

שמות. היה מי שכתב בפייסבוק שילדים שנולדו ב״צוק איתן״ קיבלו אחלה שמות – צוק ו-איתן, ולעומת זאת עכשיו – באוקטובר 2015, הילדים צריכים להסתפק בשם ״גל״. והיה מי שענה, שהשמות שיהיו פופולרים בעת הזו יהיו: נקמה, נקם-יה, יד-נקמה, יהודי, יה-לי, ישועה ועוד. יוסף, למשל, הוא השם הפופולרי ביותר במגזר הערבי. על-פי הקבלה, בעת נתינת השם לילד, ההורים מקבלים מעין 'נבואה קטנה' והיא המסייעת להם לבחור שם לילדיהם בהתאם לנשמתו של הילד. עצמת משמעות השם באה באופן טבעי בשפה העברית, כי היא נגזרת מהשורש, לעומת אותו שם שאין לו משמעות מילולית בכל שפה אחרת.

אדם וחוה של טיציאן, 1570 אדם, הססן, מנסה לעצור בעד חוה מלקחת את הפרי האסור מידי נחש בעל חזות ילד חמוד
אדם וחוה של טיציאן, 1570 אדם, הססן, מנסה לעצור בעד חוה מלקחת את הפרי האסור מידי נחש בעל חזות ילד חמוד

השמות בתנ״ך מרתקים במיוחד כי פרושם והסיבה שניתנו כתובים לעתים בגוף הטקסט. אפיון בעל השם במקרא הוא על-פי אופיו ו/או סיבות היוולדו. חוה, אחד השמות הראשונים המופעים בתורה, הוא בעל משמעות והסבר מדויקים על פי התורה – ״וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.״ למרות ההסבר שניתן כאימם של כל בני האדם, אם נדייק לגבי שמה של חוה ופרושו, נמצא ששורש המילה חַוָה הוא ח.ו.ה. והפירוש המילולי הוא: חוויה, התנסה, חווה, לקח חלק, ושטח אדמה שבו גרים חקלאים ובעלי חיים. חז״ל ואחרים קשרו את השם חוה לשם הארמי חִוְיָא – שפרושו נחש. כך ניתן להבין, שישנה סטייה מסוימת במשמעות, לפי הצורך וההתאמה לכותבי התורה והרעיונות שמאחוריהם.

שם המדינה: ישראל. ״לעד נחיה על חרבנו”, אמר רה״מ ביבי נתניהו לפני שבוע ימים, בישיבת ועדת החוץ והביטחון. האם זהו גורלינו? ישראל, זה השם החדש שניתן ליעקב לאחר שהתעמת עם אלוהים: ״וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.״ וכך הוסב שמו של יעקב ל״ישראל״. האם העובדה שיעקב נילחם עם מלאך האלוהים, ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים,״ האם זו הסיבה שאנו נלחמים מאז? האם זהו גורלינו בארץ הזו? נלחמים מאז הקמת המדינה! ישנה אפשרות, שמעצם היותינו נושאים את השם ״ישראל״, אנחנו ממשיכים להילחם! כי בדמינו הוא: ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.״ על פי הקבלה, חשוב לבחור שם בעל משמעות חיובית, ושינוי שם מביא לשינוי באופי ובמזל. אם נלך על-פי חז״ל והקבלה, ששינוי שם מביא לשינוי באופי ובמזל, הרי שאם נסב את השם חזרה ל״יעקב״ – ״לֹא יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יַעֲקֹב,״ ואז, מדינת ישראל תיקרא ״יעקב״, ותשקוט הארץ. (בראשית, פרק לב)

יעקב נאבק במלאך - אלכסנדר לואיס לואר, Jacob wrestled with the Lewis Loire - 1865
יעקב נאבק במלאך – אלכסנדר לואיס לואר – Jacob wrestled with the Lewis Loire – 1865

שמות בתנ״ך. לגבי השם יצחק זה יותר פשוט: ״וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה – יִצְחָק.״ ובהמשך ההסבר: וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים. כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי. וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו.״ ייפי השמות העבריים מתגלה בשמות ילדיו של יעקב: ראובן״וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן, כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי.״ כלומר, ראו בן. שמעון – ״וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.״ לוי – אחד משמות המשפחה היהודיים הפופולריים ביותר בעולם: ״וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי.״ וכך גם שאר השמות שניתנו לילדי שתי נשותיו ושפחות-הנשים של יעקב. למשל נפתלי: ״וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.״ יששכר – ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר.״ מעניין ששמות הבנים של יעקב, שלימים הם ראשי השבטים, אין בהם רעיונות של גדלות רוח, אלא בקשר ישיר לחווית הלידה של האם, או להתנהלות היחסים בתוך המשפחה. בסוף ימיו ברך יעקב את בניו ונתן לכל שם, קרי לכל בן, משמעות רוחנית וייעוד. דינה – ״וְאַחַר, (לאה) יָלְדָה בַּת, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.״ אין הכתוב נותן טעם לשם, אך קאסוטו אומר שאפשר שנולדו ליעקב גם בנות אחרות, ולא הוזכרו, כי מהן לא יצאו השבטים.

תגובה אחת בנושא “על שמות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *