לרוץ אחרי האוטובוס

קודם כל הברכות:
שנה טובה מאושרת ושמחה!

שנת שלום!

בריאות טובה ושכל החלומות יתגשמו!

לאחרונה, אני מתמרנת ובוחרת בקפידה את כלי התחבורה הנוח עפ"י המטרה והזמן שבידי. פעם נוסעת ברכב הפרטי, פעם ברכבת, רוכבת על האופניים לסידורים בכל העיר ונהנית, נוסעת במיניבוסים של הקווים 4 ו-5, ולאחרונה גיליתי את האוטובוס. מצחיק אותי לשלם כפנסיונרית 2.60 = שני שקל וששים אגורות! עבור הנסיעה.
וכך נתקלתי מקרוב, במראה הידוע של אנשים שרצים אחרי האוטובוס. האוטובוסים שומרים הרבה יותר על 'הכללים' לעומת פעם, ולא עוצרים אלא בתחנות ואפילו לא לחברים. גם כשהאוטובוס נוסע, הוא נוסע! לא עוצר גם אם רצים אחריו, זאת, פרט אם רצה אחריו בחורה צעירה בחצאית ורצוי בעקבים. אז בדרך כלל, הנהג, רואה את המראה המשובב במראה, 'מתחשב' ועוצר גם באמצע הכביש.
וכך, במחשבה אופטימית זו, אני רואה את האוטובוס ומתחילה לרוץ אחריו… הנהג מסתכל במראה, רואה אישה מבוגרת בת 60+ רצה אחרי האוטובוס ונוסע, בלי להניד עף עף. לא בקשתי שיעצור באמצע הכביש, אלא שימתין עוד דקה אחת, כי אני ממש ליד דלתו!

אני מאמינה שתחושה זו של איפה ואיפה בין אנשים צעירים ומבוגרים, היא הסיבה הגורפת לנשים שעושות ניתוחים פלסטיים; הרצון להמשיך ולהראות צעירה, מבוקשת, מחוזרת ומכובדת בעקבות כך! כנראה שזה אפילו שווה את הכאבים, ואת הקושי להתרגל לפנים החדשות שמקבלים על הפנים.
צריכה לעשות החלטה: או שאפסיק לרוץ אחרי האוטובוס או שאחפש מנתח פלסטי…

3 תגובות בנושא “לרוץ אחרי האוטובוס”

  1. אולי לא רק האוטובוס, אלא גם הקושי להתרגל למה שרואים במראה… פעם החברה המערבית כיבדה זיקנה וניסיון. היום החברה מהללת את הצעירות הנצחית. צעירות זה טוב, אבל זה לא צריך להיות מלווה בהשפלה ודחיקה החוצה של ניסיון וחוכמה מצטברים… לאן נגיע אם נתעלם מכל ההשיגים, הידע והחוכמה שיש לדורות הקודמים להציע.

  2. בענין הגיל והמראה – אני אומרת לך שאין לך סיבה להתלונן ……
    אין לך שום סיבה לחשוב על ניתוח פלסטי.
    אני בטוחה שהנהג מרים גבה כשאת מושיטה לו כרטיס קשיש!…

    מאחר והצטרפתי לחוג המשתמשים בתחבורה הציבורית לאחרונה, אני סובלת מאוד מתחלואיה.
    מדובר במיוחד בקו 26 שהוא הקו שנוסע לאורך אבן גבירול עד תוכנית ל', שם אני גרה.
    בשעות הצהריים והערב אני מחכה בתחנה לעיתים חצי שעה בשמש, בחום הנוראי, אין אפילו תחנה מוצלת מספיק גדולה עבור כל האנשים המחכים, ומה יהיה בחורף הקרב???

    לעיתים לאחר המתנה מעצבנת, מגיעים שניים שלושה אוטובוסים יחד, או שמגיע אוטובוס מפוצץ נוסעים ואין מקום לשבת.

    כל זמן שכך נראית התחבורה הציבורית, איך אפשר לפתות נהגים לוותר על המכונית ולהשתמש בתחבורה הציבורית???
    הרבה פעמים אני נשברת אחרי יום עבודה ארוך, ולאחר כרבע שעה של המתנה, אני עולה על מונית ויאללה הביתה בשמחה רבה.
    אני צופה שתוך מספר שנים התנועה בכבישים תעמוד!
    מרוב צפיפות של מכוניות ובגלל שהתחבורה הציבורית לא מספיק טובה ויעילה והיא תקועה בעצמה בפקקים של העיר.

    כל זמן שיש ל"דן" מונופול על התחבורה הציבורית, אין שום סיכוי לשיפור.
    צריכה לדעתי לקום תחרות במוניות ומיניבוסים של שירות בקווים המבוקשים, ואז יהיה כדאי לעבור לתחבורה ציבורית במקום לחפש חנייה ולבזבז דלק.
    הלוואי ומישהו יזיז משהו בנושא זה בשנה הבאה עלינו לטובה.

  3. תודה תודה!!
    אתן יודעות שהמחשבות הללו עוברות בראשינו ברגע של 'אירוע' מסויים, ואפילו אם הוא קטן וחסר ערך.

    בעניין התחבורה הציבורית, אני אתך!!
    כולנו צריכים להגביע קול ולהביע דעתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *