קומפוזיציה

 קומפוזיציה זה נושא שמעסיק אותי. הוא הבסיס לעבודה ויזואלית מעניינת.

צילום הים הניבט מבין פסי משענת כיסא הפלסטיק הכתום, הם דוגמא לקומפוזיציה שלוקחת אותנו אל האבסטרקטי.

 

 


לעומת זאת, קומפוזיציה שנרקמת מול נוף, הצלם מחליט איזו זווית לקחת, איזה פרטים הם מרכז התמונה וההחלטות האלה הם היוצרים את ייחודה של התמונה. התמונה עצמה יוצרת תחושת חלום חדשה, שלא תמיד קשורה למקום ולזמן בו צולמה. (הודו, בדרך למנזר גיוטו, בו נפגשתי עם הקרמה פה. כשעתיים נסיעה מדרמסאלה.)

 

קומפוזיה יזומה – הפרח המיוחד שישב על רקע המפה הצחורה, בבית הקפה במוזיאון 'המר' בלוס אנג'לס, פיתה אותי להוסיף פטל שחור לתמונה. זה הדבר אותו חיפשתי, כדי ליצור תחושת שלווה וחיים גם יחד, תחושה חלומית ואמנותית; תחושת זן.

 

 

 

 


חומרים מנוגדים זה במחיצתו של זה, הם בסיס מצויין ליצירת חיכוך וקשר מעניינים, שתופס אותנו, ובמיוחד כשזה קורה באופן טבעי במדרגות ישנות בירושלים. (אבן חברון טבעית וזיג זג מתכת צבוע תכלת.)

 

 


ואחרונים חביבים. בסדרת צילומים שצלמתי בחדר המדרגות בגלריית סאצי, בלונדון, הצורה והחומר פתחו לי את הדלת אל מחוזות אחרים; שכחתי שאלו הם מדרגות ונסחפתי למקום אחר, שבו החללים, החומרים, האור והצל הנחו אותי ואת המצלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *